התגעגעתם לעיירה שכולה אש? לאליאנה? לסמנ'תה? לבר?
אם כך, דלגו על החפירה המשעממת הזאת, תגיעו למשפט "והרי לפרק שלכם", תציצו ב"מהפרק הקודם" בשביל התרעננות ותתחילו לקרוא כבר!! XD
והרי לפרק שלכם.
מהפרק הקודם-
בר:
".לדינסטיקטיניה יש שם מישהי שאת צריכה לפגוש. אליאנה"
עיר הלהבות| פרק 15
-תוכניות-
אליאנה:
"לאנס. יש לנו אורחות"
מבטי נדד מהסלון הרעוע של הצריף אל שתי הדמויות שעמדו לצד ג'ק. אחת הייתה בעלת צמה אדמונית שקיפצה על גבה. ענייה הכהות סקרו אותי בחדות ונראה בהן מבט רעב או חשדני. הדמות השנייה הייתה מוכרת לי היטב. הרגשתי את הזעם עולה בתוכי למראה השער השחור הכהה והמוכר, למראה הגלימה הסגולה הכהה שהדיפה ריח קלוש של איזמרגד...
בר.
הסתערתי עליה כששוט האש הארוך והלוהט ניתז לפניה.."לאנס!" צעק ג'ק והחזיק אותי בחוזקה. התפתלתי והתחמקתי מימנו, אך הנערה האדמונית נעמדה מולי. "נחמד. יש לה זיכרון טוב. וגם אינסטינקטים" היא מחייכת חיוך משועשע וחושפת ניבים חדים ובלתי טבעיים. אני נעצרת ובוהה בה במשך עוד כמה דקות, מנסה להיזכר מאיפה היא מוכרת לי.
"מי שלא תהיי, לא ממש אכפת לי" כאן אני מחייכת "כי כל חבר של בר" כאן פניי מקשיחות "הוא אויב שלי"
סמנ'תה לופתת את ידי רגע לפני שכדור אש מופנה כלפיה. "לא באנו להילחם נודניק" אני מיישרת אליה מבט חשדני וזועם, אך היא מתעלמת. "באנו לבשר לכם על תוכניות המלחמה"
כאן אני נעצרת ומושכת את ידי בחוזקה. הנערה מחניקה אנקת כאב ואני מתיישבת בזעף על הספה. "תודה רבה שהסכמת לעצור, לאנס" נוזף בי ג'ק ומתרומם מהרצפה. אני שולחת אליו מבט מתנצל, אבל הי, אף אחד לא ייתפוס אותי בלי שאשיב מלחמה.
"זאת בר. אני מניח שכבר נפגשתן" אמר ג'ק. הנהנתי ושלחתי לעברה מבט מקפיא דמים. בר שתקה ונעצה את מבטה בנקודה לא ברורה באופק. "וזאת סמנ'תה 'לוחמת המוות',"
"כינויי ישן" סמנ'תה מחייכת ואני מבינה מאיפה היא מוכרת לי. 'השדה האדומה' היא נקראה בזמנו, כשנלחמתי בכמה טריפים הם צעקו "שדה אדומה! פדי את חובך" היה קצת קשה להבין אותם, אבל נדמה לי שזה מה שהם אמרו. אני זוכרת שרק הרמתי את מבטי מעלה...ודמות השקיפה מבין הצללים. וכשנחתה על הרצפה, ידעתי שעליי לברוח.
כעת שבו מחשבותיי אל המציאות כשבהיתי בפניה המוכרות כל כך. "הפכנו ל'אוכפות שבועה'," היא מחייכת בשביעות רצון "אבל לפני כן היינו נתונות לסייע לאְתן בהתקפה שלו על דינסטינקטיה. אנחנו יודעות איזה צבא הוא מארגן, אבל לא את התוכנית" ממשיכה בר את דבריה.
"כל דבר שיהיה ידוע לנו על מה שעתיד להתרחש על העיר יתקבל בברכה" עונה ג'ק ואני מתבלבלת. "אז אנחנו ביערות של דינסטינקטיה? מתי חשבת לספר לי את זה?" אני שואלת והוא מושך בכתפיו "חשבתי שידעת את זה. הזיכרון שלך באמת לא צלול, לאנס" הוא מחייך בשעשוע.
אני מניחה מכה על כתפו והוא מתכווץ. "בכל אופן, בואו נחזור לנושא" הוא מסמן להן להתיישב על כורסאות העור הבלויות ומתיישב על הרצפה, כיוון שאין עוד מקום לשבת עליו.
"הוא יביא איתו את 'הזקן מהים' והוא יביא איתו את הנידרואות, וגם פיות זהובות כנף. אני מניחה שגם כמה טריפים ימיים ונחשי חנק. לזקן תמיד היו קשרים" משיבה סמנ'תה. "אם כך, אנחנו בצרות" נאנח ג'ק. "לא בדיוק. גם לי יש קשרים" משיבה בר וסמנ'תה מהנהנת. "ישנם כמה טריפים שמצייתים לי, ואני יכולה להביא איתי פיות כסופות. בנוסף, אני גם יכולה לאמן אותך באומנויות לחימה. אבל יש רק עוד דבר שאתם צריכים לדעת" כאן היא מסתכלת על בר וזו מהנהנת.
"אליאנה" היא מיישרת את מבטה אליי "מה קרה בקרב האחרון עם סוזאנה?"
אני מצטמררת ברעד כשאני נזכרת. הגל הקפוא שנהפך למראה מחזירת כוחות. "היא השתמשה בסטרייפס. הקסם השישי" אני נאנחת. "היא בוגדת" אני מסננת בזעף ומחניקה קללה.
"אם כך, גם את חייבת ללמוד סטרייפס" פוסק ג'ק ואני מחווירה. סטרייפס. קסם המוות, נהוגים לקרוא לו. זה אחד מהקסמים הכי איומים שקיימים. זה קסם שמנטרל כשפות והופך אותו למראה מחזירת קסמים. כל קסם שייתרחש ייגרום לקסם של אדם אחר להעשות מופנה כנגדו. גם לחשים.
"לעולם לא אלמד את הקסם הארור הזה!" אני צועקת ומכה בידי על השולחן שכמעט קורס על רגליו השבריריות. "לעולם לא!"
"את מוכרחה!" לופת אותי ג'ק ומנער את כתפיי. "את לא מבינה שאת הסיכוי האחרון שלנו? אם את לא תלמדי סטרייפס, לא יהיה מי שיילמד"
"אז למה שבר לא תלמד סטרייפס?" אני צועקת כתגובה בזעם ומרסקת את השולחן. הרגליים שלו מטמוטטות ואבק מתפזר לכל עבר. כולם משתעלים. דממה. מפחידה יותר מהסערה שהתחוללה.
"רק אנשים בעלי כשפות מולדת כמו מים, אדמה, אש ואוויר יכולים ללמוד את כשפות הסטרייפס" אומרת בר בשקט ואני שותקת.
"אבל מי יוכל ללמד אותי סטרייפס? אם את לא יודעת, וגם ג'ק לא יודע, אז מי כן ילמד אותי? ואני גם צריכה תחזוק לכשפות אש. מי יעשה את זה, אה!?" אני שואלת.
כאן, סמנ'תה נעמדת ואומרת חלושות "אני אלמד אותך סטרייפס, אליאנה. אני אלמד אותך את כשפות המראה"
חפירות:
כבר ציינתי שיהיה קסם חדש? "קסם סטרייפס" - תנו קרדיט!
מקווה שאהבתם...נ.ב: החלטתי על הסוף של הסיפור. הוא הולך להיות מחשמל, צובט, ובעיקר...מאכזב.
למה? את זה אני לא יכולה להגיד לכם..בואו רק נגיד שמצפה לכם הפתעה ענקית.
מצפה לשמוע את דעתכם! |
;){kind=link}