עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

ישרא-בלוג

22/04/2013 16:16
סייג'
היי בנות.
פרק? אעלה מחר. ראיתי שסך התגובות ירד במידה נכרת, וזה מעט מבאס אותי, אבל אני כותבת קודם כל בשביל עצמי.
אז כן, אני יודעת שיש סיפור שנקרא "i don't have truth" - ואם לא עליתם על זה...זו אני! אתם מוזמנים לבקר אותי שם. הכתיבה שם כמובן שונה, ואני מעלה פרק פעם ב(ולא כל יומיים כמו פה..לעזעזל, אני חייבת להפסיק עם זה!)
הפרקים גם שונים, ושם אני ממשיכה בתדירות גבוהה יותר את הסיפור, ואילו כאן אני ממשיכה את עיר הלהבות.
ועם כבר מדברים, אז גיליתי שיש סיפור שנקרא בדיוק אותו דבר! מתברר ששתינו בחרנו את אותו השם. אף על פי שהיא כתבה לפני, אני יכולה להבטיח לכם שלא העתקתי מימנה את השם. חשבתי עליו בעצמי, אבל מתברר שבימנו כל הגאונים חושבים אותו דבר...בכל אופן, אם אתם מחפשים "עיר הלהבות" בגוגל, תוודאו שאתם נכנסים דרך בלוגר ולא דרך ישרא, אחרת תגיעו לבלוג שלה ולא לבלוג שלי, והסיפורים שלנו ממש שונים זה מזה. אני יכולה להגיד לכם את זה בוודאות(אף על פי שהיא ממש מוכשרת)
בנתיים, כתבתי שם רק את ההקדמה. אתם מוזמנים לקרוא ואף להגיב...:) אז אם אהבתם יותר את "i don't have truth" ואת הרמה שלי שם, אתם מוזמנים לקרוא שם את הסיפור הזה ואת עיר הלהבות לקרוא כאן.
ולסיום - כדי להגיע לבלוג(ובכלל)להקדמה, לחצו על הקישור
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=831716&blogcode=13752772
כל תגובה תתקבל בברכה ;)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

אודות
Do not expect me to explain myself to you, if I can not explain myself, who I am.
רציתי לאמץ לעצמי מישהי שתהיה אני. מישהי שתייצג את מי שאני באמת. בלי מסכות ובלי שקרים. רציתי להיות פשוט אני.
חברים
TigerLilyנערת הגורל
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אני.
אני לא אשקר ואגיד שאני אופטימית. כי האמת המרה היא שאני לא. פסימית איומה. לא לצפות לגישה חיובית. אפשר לצפות להומור. שונאת לציית. דיסלקטית גאה. מרדנית, שקרנית, נהנת מפחד וסבל של אנשים. אה, וחסרת רחמים. מישהי שהמוח שלה הסתובב מאה תשעים מעלות ושכח להתהפך בחזרה.
כבש אותי.
the big bang.
שיר שנשאבתי לתוכו ולא רציתי לחזור.
youtu.be/5etLRgwXmh0
כותבת
כותבת כל החיים. אין יום אחד שבו אצבעותיי לא נחות על המקשים. זה סם שאני צורכת בלי הפסקה. בלעדיו אין לי אוויר.

כותבת כמה סיפורים בבלוג:
עיר הלהבות(סיימתי את הסיפור! איפה הכפיים?)
בוגדים(המשך ל'עיר הלהבות')
ואת "התעוררות"(סיפור בעל כמה חלקים)
ילדה לנצח
פטריק הוא החבר הכי טוב שלי, מר קרוקר תמיד נותן לי נכשל, דופנשמירץ הוא אהבת חיי ופרב הוא אידיאל.

ילדה לנצח.