אחרי וידוי dark האחרון, חשבתי לי קצת, מחשבות מהסוג העמוק. אלו שיכולות להכריע לגבי דברים חשובים.
לכן נעלמתי מכאן. הייתי צריכה זמן להסתגל לפתיחות הבלתי-רגילה הזו שהקרנתי.
ואז חשבתי על זה. סיפורים כתבתי כל החיים. הם היו דרך בשבילי להתחבא, להתבטא, לחקות סוג חיים של מישהי שלעולם לא יהיו שלי.
ואז תהיתי בליבי. אולי כדאי להפוך את זה לבלוג על החיים? להפסיק לכתוב רק סיפורים, לצאת לdark לחשוך פחות. לפתוח את הוילונות ולתת לקרני אור עדינות לעטוף אותי ולתת לי לחוש ביטחון.
אז האם באמת כדאי לי לפתוח את ליבי בפני אנשים שאני לא מכירה?
את זה אני שואלת. מקווה לקבל תשובה.
|
|
;){kind=link}