עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אני. פחיות צבע. בד.

24/05/2013 14:59
סייג'
כל העולם מצטמצם לנקודה אחת: הגז החריף שמדמיע את עניי נעלם. כרגע יש רק אותי, את פחית הצבע הכחולה-ירוקה שמקפיאה את ידי, ואת הבד שמשתוקק שאצבע עליו. כשהאצבע שלי מוצאת את הלחצן ולוחצת בחוזקה, חמימות של סיפוק מציפה אותי. אז כל הרעשים מתפוגגים. רק צליל התסיסה והשיקשוק של הפחיות נשמע באוזניי.
רק שההכרה שבה אליי מצטלצל בראשי סימן האזהרה.
אז לא, לא יצאתי לרחובות לשרטט גרפיטי. למרות שאני מתכננת נסיעה לתל-אביב, הידועה גם כ"עיר הגרפיטי"...פשוט קניתי פחית כחולה-ירוקה, קנווס ובלי לחשוב פעמיים התחלתי לצייר. זה כל כך טוב, כל כך נכון, ובעיקר ממכר. זה פשוט לראות דף, להרגיש את הדחף הזה באצבעות, לתפוס את הפחית ולרסס ללא שליטה.
וזה משחרר. ואו. כשאני כועסת, הכי פשוט לקחת פחית ואת הבד(שמקושקש מאוד)וללחוץ חזק. בלי להסתכל מה יוצא. היו כמה פעמים שיצא לי ממש יפה...
וזו, ידידי, הצצה לעולם הגרפיטי. אז אם אתם שומעים על "סייג'" בטלוויזיה, עשו לי טובה, גייסו כסף לערבות XP
24/05/2013 16:48
אני לא אוהבת לצבוע...אני אוהבת לרסס. גרפיטי זה אני,זה האופי שלי.
נערת הגורל
25/05/2013 15:39
הכתיבה שלך משגעת אותי, את צודקת לגמרי, וננסה כבר לגייס כסף לערבות ><
סייג'
25/05/2013 19:50
משגעת!? ואו, thnaks...תודה רבה על הגיוס לערבות! יש לי רובה מתחת למיטה, אז אם לוקחים אותי ומסרבים לקחת שוחד, את יכולה לזַמִּן אותו ו...המשך יבוא ><
נערת הגורל
25/05/2013 20:41
כן כן, יש לך כתיבה מדהימה, בסופו של דבר זאת דעתי, נקודה.
טוב, נהיה מוכנים לכול מצב ;]
ניקול
26/05/2013 15:25
צודקת
נערת הגורל
26/05/2013 16:01
מתי את מתכוונת להמשיך את 'עיר הלהבות'?
סייג'
26/05/2013 16:01
כנראה שמחר או היום...
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

אודות
Do not expect me to explain myself to you, if I can not explain myself, who I am.
רציתי לאמץ לעצמי מישהי שתהיה אני. מישהי שתייצג את מי שאני באמת. בלי מסכות ובלי שקרים. רציתי להיות פשוט אני.
חברים
TigerLilyנערת הגורל
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אני.
אני לא אשקר ואגיד שאני אופטימית. כי האמת המרה היא שאני לא. פסימית איומה. לא לצפות לגישה חיובית. אפשר לצפות להומור. שונאת לציית. דיסלקטית גאה. מרדנית, שקרנית, נהנת מפחד וסבל של אנשים. אה, וחסרת רחמים. מישהי שהמוח שלה הסתובב מאה תשעים מעלות ושכח להתהפך בחזרה.
כבש אותי.
the big bang.
שיר שנשאבתי לתוכו ולא רציתי לחזור.
youtu.be/5etLRgwXmh0
כותבת
כותבת כל החיים. אין יום אחד שבו אצבעותיי לא נחות על המקשים. זה סם שאני צורכת בלי הפסקה. בלעדיו אין לי אוויר.

כותבת כמה סיפורים בבלוג:
עיר הלהבות(סיימתי את הסיפור! איפה הכפיים?)
בוגדים(המשך ל'עיר הלהבות')
ואת "התעוררות"(סיפור בעל כמה חלקים)
ילדה לנצח
פטריק הוא החבר הכי טוב שלי, מר קרוקר תמיד נותן לי נכשל, דופנשמירץ הוא אהבת חיי ופרב הוא אידיאל.

ילדה לנצח.