עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אני מעריצה את לאבין.

10/11/2013 21:10
סייג'
יש כאלה שמעריצים את ג'סטין ביבר. יש כאלה שמעדיפים, בכלל, את סלינה גומז. ויש כאלה שנמצאים במצב של התמכרות לשירים של וואן-דרקשן.
אפילו שאני ילדותית(ותאמינו לי, אין יותר נמוך ממה שכבר ירדתי)אני לא מעריצה אף אחד מהאנשים האלה. לא. אני מעריצה את אבריל לאבין.
למה?
כי היא גורמת לי להרגשה מדהימה.
כי היא מצליחה לגרום לי לחייך.
כי השירים שלה נוגעים בי, עמוק בפנים.
כי היא מצליחה לגרום לי להרגיש שתפסתי את העולם בביצים, שאני מלאה באור.
אבריל היא ילדה לנצח. אפילו שיש לה בעל וילדה, היא עדיין ממשיכה ליצור שירים, לצבוע את השער בגוונים מטורפים(עוד נקודות זכות מבחינתי^^)ולהתנהג כמו נערה מרדנית במיוחד. וזה מה שאני הכי אוהבת בה.
אני רוצה להיות כמוה. לשגע את העולם, ולהישאר ילדה לנצח.
10/11/2013 21:12
הזדהות
מלכת הסודות
10/11/2013 21:14
היי,מזדהה איתך לגמרי.
אבריל דמות שמלווה אותי מגיל די קטן.
האישיות שלה של הFUCK EVERYONE די מתחברת אליי.
השירים שלה משמעותיים בשבילי,שמחה לדעת שעוד מישהי כמוני:)
10/11/2013 21:21
אני גם מאוד אוהבת את השירים שלה. אבל יש כמה שירים חדשים שלה שקצת איכזבו אותי אבל חוץ מזה היא זמרת טובה שהשירים שלה באמת עם משמעות כמו שאני אוהבת :)
נערת הגורל
11/11/2013 22:36
לא שמעתי את לאבין מעולם. רק פעמים אחדות, לפני כמה שנים.
אם זאת, שמעתי עליה עצמה, והיא אכן נראית כמישהי עם משמעות.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

אודות
Do not expect me to explain myself to you, if I can not explain myself, who I am.
רציתי לאמץ לעצמי מישהי שתהיה אני. מישהי שתייצג את מי שאני באמת. בלי מסכות ובלי שקרים. רציתי להיות פשוט אני.
חברים
TigerLilyנערת הגורל
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אני.
אני לא אשקר ואגיד שאני אופטימית. כי האמת המרה היא שאני לא. פסימית איומה. לא לצפות לגישה חיובית. אפשר לצפות להומור. שונאת לציית. דיסלקטית גאה. מרדנית, שקרנית, נהנת מפחד וסבל של אנשים. אה, וחסרת רחמים. מישהי שהמוח שלה הסתובב מאה תשעים מעלות ושכח להתהפך בחזרה.
כבש אותי.
the big bang.
שיר שנשאבתי לתוכו ולא רציתי לחזור.
youtu.be/5etLRgwXmh0
כותבת
כותבת כל החיים. אין יום אחד שבו אצבעותיי לא נחות על המקשים. זה סם שאני צורכת בלי הפסקה. בלעדיו אין לי אוויר.

כותבת כמה סיפורים בבלוג:
עיר הלהבות(סיימתי את הסיפור! איפה הכפיים?)
בוגדים(המשך ל'עיר הלהבות')
ואת "התעוררות"(סיפור בעל כמה חלקים)
ילדה לנצח
פטריק הוא החבר הכי טוב שלי, מר קרוקר תמיד נותן לי נכשל, דופנשמירץ הוא אהבת חיי ופרב הוא אידיאל.

ילדה לנצח.